אדר שמאות מקרקעין - Adar Real Estate Appraiser

29/07/2026

"יש בעיה בזיהוי הנכס שנמכר..."

זה המשפט שלא חשבתי שאצטרך לומר לזוג שרכש דווקא את הדירה הזאת לפני ימים ספורים בקריית ביאליק.

הם הגיעו אלינו לצורך עריכת שמאות, לאחר שכבר חתמו על הסכם המכר.
על פניו, הכול נראה תקין:
✔️כתובת הנכס.
✔️שטח הדירה.
✔️מספר תת החלקה.

כמו בכל שומה, הפקנו את מסמכי הבית המשותף ויצאנו לביקור בנכס. גם בשלב הראשון לא עלה כל חשד, אבל כאשר עיינתי לעומק במסמכי הבית המשותף, גיליתי כי קיימת אי התאמה מהותית בין הזכויות המוצעות למכירה במסגרת הסכם המכר ולבין הרישום במסמכי הבית המשותף.

בהסכם המכר נרשמה תת חלקה 3, בעוד שהדירה שבה ביקרנו ואשר זוהתה במסמכי הבית המשותף רשומה למעשה כתת חלקה 5, בשטח של 54.61 מ"ר.
בפשטות- זכויות המוכרים רשומות בתת חלקה 3 כאשר בפועל הנכס בו ביקרנו הוא תת חלקה 5 כאשר בתת חלקה זו היו אמורות הזכויות להירשם.

גם תיאור הקומה אינו עקבי בין מסמכי הרישום:
בתשריט הבית המשותף המקורי- קומה שנייה.
בצו המתוקן משנת 2022- קומה ראשונה.
בנסח הטאבו- קומה 0.
אותה דירה, מסמכי רישום שונים, תיאורים שונים.

איך דבר כזה בכלל קורה?
במקרה הזה מקור הבעיה הוא באופן שבו נרשם הבית המשותף לפני עשרות שנים.

בצו הבית המשותף מופיעים שני סימונים שונים:
▪️מספר יחידה- המספר המופיע בתשריט.
▪️מספר יחידת משנה- שהיא למעשה מספר תת החלקה, המהווה את הזיהוי הקנייני של הדירה.

במחצית מהדירות בבניין קיימת התאמה בין שני המספרים ובמחצית השנייה אין.

במהלך השנים, ככל הנראה, בוצעו עסקאות תוך הסתמכות על מספר היחידה המופיע בתשריט, במקום על מספר יחידת המשנה הרשומה בצו הבית המשותף ובנסח הטאבו וכך נוצר מצב שבו טעות היסטורית המשיכה להתגלגל מעסקה לעסקה, מבלי שאיש עצר לבחון את מכלול מסמכי הרישום.

נקודה למחשבה גם לחברינו עורכי הדין-
ישנם שמבצעים זיהוי של הנכס מול הקונה באמצעות הצגת תשריט הבית המשותף ולפעמים זה אולי אכן מספק. הרוכשים מתבקשים לאשר כי אכן מדובר בדירה הנרכשת ולא פעם הזיהוי נראה ברור לחלוטין.
אלא שהמקרה הזה ממחיש כי לעיתים תשריט הבית המשותף לבדו אינו מספיק.
כאשר קיימת אי הלימה בין מספר היחידה לבין מספר יחידת המשנה, רק הצלבה של צו הבית המשותף, התשריט ונסח הטאבו מאפשרת לוודא שהזכות הנמכרת היא אכן הזכות המתוארת בהסכם.

ומה עכשיו יקרה עם הזוג היקר הזה?
יהיה צורך לתקן את מסמכי הבית המשותף, כך שתיווצר התאמה מלאה בין כלל מסמכי הרישום. הם לא יצטרכו לבצע זאת אלא המוכרים.

אני באמת מקווה שכל הצדדים יצליחו למצוא פתרון ענייני, משום שמדובר בטעות שנוצרה לפני שנים רבות, ולא בעסקה הנוכחית והקונים לא ישלמו "קנסות" למיניהם אם יבקשו לקחת צעד אחורה מהעסקה בכדי להתקדם לנכס אחר.

כל עוד אי ההתאמה אינה מוסדרת, היא מקשה על ביצוע עסקאות עתידיות ועל קבלת מימון (קושי בקבלת משכנתא כעת...).

השורה התחתונה-
אי אפשר לדעת היכן מסתתרת טעות ברישום אם לא בודקים לעומק את כלל מסמכי הבית המשותף ולכן שמאות לפני חתימת חוזה אינה עוסקת רק בהערכת שווי הנכס היא כוללת גם בראש ובראשונה בדיקה קפדנית של זיהוי הנכס והתאמת הזכות המוצעת למכירה למסמכי הרישום.

בתמונות המצורפות ניתן לראות את הקטע מתוך צו הבית המשותף ואת תשריט הבית המשותף שבהם ניתן להבחין בהבדל בין מספר היחידה לבין מספר יחידת המשנה (תת החלקה)-

13/07/2026

"זו רק דירה ישנה בחיפה... מה כבר יכול להיות?"

זו מחשבה שעוברת לרבים לפני רכישת נכס.

לשמחתי, הלקוח במקרה הזה בחר לעצור רגע לפני חתימת החוזה ולהזמין שומת מקרקעין.

מדובר במבנה ותיק משנות ה־30. למראית עין, הקומה נראית כמו קומת מגורים רגילה ואין שום דבר שמסגיר את ההיסטוריה שלה. גם במהלך הביקור קשה היה להצביע על ממצא חד משמעי שיגלה את הדבר הבא (אומנם בביקור עלו אצלנו מספר שאלות ותהיות...)

במסמכי הבית המשותף הנכס רשום כדירה.

ואז פתחנו את תיק הבניין- בהיתר הבנייה ההיסטורי אותו שטח הוגדר כ־"Filling Cistern" כלומר, באר/מאגר מים.

זה גם מזכיר לי שאלה שאנו נשאלים תמיד אחרי ביקור בנכס:
"נו, ראית את הנכס, העסקה נראית לך סבירה, שווה את המחיר?"

האמת היא שאין דרך לתת תשובה מקצועית רק על סמך ביקור בנכס (שלרוב בנכסים מסוג אלו לא אורך המון זמן). ישנם מקרים שבהם הסיפור האמיתי מסתתר בתיק הבניין, בהיתרים הישנים ובמסמכים התכנוניים ורק בדיקה יסודית מחברת את כל חלקי הפאזל.

במקרה הזה, דווקא מסמך שנערך לפני כ- 90 שנה נתן מענה לשאלות שלא היו נפתרות בשום דרך אחרת.

לכן, לפני שמתחייבים לעסקת מקרקעין, לא מספיק לבדוק את הנכס מרחוק או בביקור של מספר דקות של מי שמתעניין ברכישה; חשוב לבדוק גם את ההיסטוריה התכנונית שלו. לעיתים, זו הבדיקה שעושה את כל ההבדל.

התמונות המצורפות מספרות את הסיפור טוב יותר מכל תיאור (בתמונה העליונה הנכס מתוך תשריט הבית המשותף ומתחתיה הנכס מתוך תשריט היתר הבנייה)-

08/07/2026

התנגשות בין התכנון לקניין-

יש לכם היתר בנייה? מצוין. אבל האם השטח באמת שלכם?
זו אחת ההתנגשויות השכיחות והמשמעותיות ביותר שאני פוגש והיא רלוונטית כמעט לכל מי שמרחיב דירה בבית משותף.
הדוגמה הקלאסית היא בנייה על גג הבניין, אך אותו עיקרון חל גם על הרחבה לחצר, סגירת קומת עמודים, בנייה ע"ח מחסן משותף או כל שימוש אחר ברכוש המשותף.
נניח שקיבלתם היתר לבנות על גג הבניין. השכנים חתמו על הגרמושקה, הוועדה המקומית אישרה את הבקשה, הבנייה הסתיימה והכול נראה מסודר.
אבל יש שאלה אחת שרבים כלל לא שואלים- האם השטח שעליו בניתם באמת שייך לכם מבחינה קניינית?

תכנון לחוד וקניין לחוד-
בחלק מהבתים המשותפים, הגג, החצר, קומת העמודים וחלקים נוספים הם רכוש משותף של כלל בעלי הדירות.
לכן, השאלה הראשונה אינה האם יש היתר בנייה?
אלא האם הזכויות באותו חלק מהרכוש המשותף הוסדרו כדין והוצמדו לדירה?
וכאן מגיע אחד המשפטים השכיחים ביותר שאנו שומעים במקרים מסוג אלו: "אבל כל השכנים חתמו לי על הבקשה להיתר...".
אז ככה, חתימה על בקשה להיתר בנייה או על תוכניות ההגשה אינה מעבירה כשלעצמה זכויות קנייניות ואינה מהווה תחליף להסדרה קניינית. תפקיד הוועדה המקומית (או מרחבית כמובן) הוא לבחון האם ניתן לבנות מבחינה תכנונית לא למי שייכות הזכויות במקרקעין (אינם מכריעים בשאלות של בעלות).
לכן בהחלט ייתכן מצב שבו קיימת בנייה חוקית מבחינה תכנונית, אך הזכויות הקנייניות מעולם לא הוסדרו.

המשולש שחייב להיסגר-
כאשר מבוצעת בנייה על רכוש משותף, יש להסדיר שלושה מישורים שונים:
🔹 תכנון- קבלת ההיתר והאפשרות לבצע את הבנייה.
🔹 קניין- הסכמת בעלי הזכויות, עריכת ההסכמים הנדרשים והצמדת השטח לדירה באמצעות תיקון צו הבית המשותף.
🔹 מיסוי- העברת זכויות ברכוש המשותף עשויה להיחשב לעסקה במקרקעין ולהוביל (בהתאם לנסיבות כמובן) לתשלום מס.
רק כאשר שלושת המישורים מוסדרים ניתן לומר שהתמונה הושלמה.

למה זה חשוב?
ההתנגשות בין עולם התכנון לעולם הקניין אינה נשארת רק על הנייר.
היא עלולה לצוף דווקא שנים לאחר סיום הבנייה: בעת מכירת נכס, בבקשה לקבלת משכנתא והצעת הנכס כבטוחה לאשראי או אפילו בעקבות סכסוך שכנים.
במקרים כאלה מתברר שלמרות שקיים היתר בנייה, השטח שעליו נבנתה ההרחבה עדיין מהווה רכוש משותף שלא הוצמד כדין לדירה. מצב כזה עלול ליצור קושי בזיהוי הזכויות המוצעות לשיעבוד, לעכב עסקאות ואף להוביל למחלוקות משפטיות.

ובשל כך, הדרך הנכונה היא לקדם את ההסדרה הקניינית במקביל לקידום ההליך התכנוני ולא רק לאחר שהבנייה כבר הסתיימה.

בשורה התחתונה-
היתר בנייה הוא כמובן תנאי הכרחי, אבל הוא אינו מספיק במקרה שכזה.
במקרקעין, לא כל מה שמותר לבנות ולא בכל מקום שבו מותר לנו אכן ששייך לנו.

04/06/2026

היורשים ביקשו לדעת כמה שווה הקרקע, הם לא ציפו לגלות שאולי חייבים להם כסף…

לפני מספר שבועות פנו אלינו יורשים שביקשו לערוך שומת מקרקעין לקרקע.
לכאורה, שומה סטנדרטית.

במשך עשרות שנים הקרקע שימשה את המועצה לצרכיה מכוח צו גינון שהוצא בהתאם לחוק הרשויות המקומיות.
השטח טופח והשתלב בסביבה עד כדי כך שמרבית העוברים והשבים היו מניחים שמדובר בשטח ציבורי לכל דבר ועניין, אלא שלפני מספר שנים בודדות נוספה במתחם פעילות מסחרית פרטית (בהיקף מצומצם, אבל עדיין…).
עבור התושבים מדובר היה בחלק טבעי מהמרחב הציבורי.
עבורנו, במסגרת בדיקת השומה, זו הייתה בדיוק הנקודה שהצריכה בדיקה מעמיקה יותר (עוד רגע ארחיב).
מזכיר שהמשימה המקורית שלשמה הגענו הייתה לאמוד את שווי הזכויות בקרקע, אלא שככל שהתקדמנו בבדיקות התברר כי מה שרואים בשטח רחוק מאוד ממה שקובע התכנון; הציבור ראה שטח מגונן, התכנון ראה קרקע המיועדת למסחר, משרדים, מגורים ומלונאות.

כדי להעריך את שווי הקרקע, בחנו מספר חלופות מימוש אפשריות, לצד ניתוחי כדאיות כלכלית שנועדו לבחון לא רק מה ניתן לבנות, אלא גם מה ניתן יהיה לממש בפועל ובאילו תנאים.
קרקע בעלת פוטנציאל כלכלי משמעותי, ששווייה נגזר מהזכויות שניתן לממש בעתיד (מכח תכניות מפורטות ומאושרות כמובן).

אבל גם זה לא היה כל הסיפור.
הבדיקות התכנוניות העלו כי החלקה מהווה חלק ממתחם רחב יותר הכלול בהוראות של איחוד וחלוקה יחד עם מגרשים סמוכים.
המשמעות היא שמימוש הזכויות אינו יכול להתבצע באופן עצמאי על ידי בעל הקרקע בלבד ולצורך קידום הפרויקט נדרש הליך של יצירת מגרש תכנוני מאוחד, חלוקה מחדש של הזכויות בין בעלי הקרקע השונים ותכנון משותף של המתחם כולו.
לא פעם ניתן למצוא בתב”ע זכויות בנייה מרשימות, אך הדרך למימושן רצופה חסמים, תלות בבעלי זכויות נוספים (מושעא), הליכים תכנוניים מורכבים וזמן ממושך עד שניתן יהיה להוציא את הפרויקט אל הפועל.
במילים אחרות, לא רק היקף הזכויות משפיע על השווי אלא גם הדרך הנדרשת כדי לממש אותן.

אבל כאן הסיפור קיבל תפנית נוספת.
במסגרת השומה בחנו גם את הבסיס התכנוני והמשפטי לשימוש שנעשה במקרקעין לאורך השנים.
מזכיר שתוך כדי הבדיקה התברר כי לצד השימוש שבוצע מכוח צו הגינון פועלת במתחם גם פעילות מסחרית פרטית כאשר פעילות זו העלתה שאלות נוספות ומכוח מה היא קיימת.

בפועל, מעבר לאומדן השווי ולניתוח הפוטנציאל התכנוני הגלום בנכס, נחשפה בפני היורשים אפשרות נוספת שלא הייתה ידועה להם קודם לכן לבחון את מכלול הזכויות והטענות האפשריות הנוגעות לשימוש שנעשה במקרקעין לאורך השנים.

וכאן בדיוק נמצא בעיניי הערך המוסף האמיתי שלנו כשמאי מקרקעין וזה בעצם כל הסיפור- הערך המוסף ללקוחות.

היורשים פנו אלינו במטרה אחת בלבד לקבל אומדן לשווי הקרקע.
את השווי אכן הערכנו, אבל תוך כדי הדרך הצלחנו לשפוך אור גם על סוגיות נוספות שלא היו ידועות להם- המורכבות התכנונית הכרוכה במימוש הזכויות במסגרת הליך איחוד וחלוקה עם מגרשים נוספים, סוגיית ריבוי הבעלים הקיימת, הפער שבין השימוש הקיים לבין הפוטנציאל התכנוני של הקרקע, וכן סוגיות נוספות הנוגעות לאופן השימוש שנעשה במקרקעין לאורך השנים.

במסגרת הערכת השווי, עולות סוגיות נוספות בעלות משמעות כלכלית, תכנונית או קניינית, אשר עשויות להיות רלוונטיות לבעלי הזכויות.
במקרה זה, השומה סיפקה ללקוחות לא רק אומדן שווי אלא גם תמונה רחבה יותר של מצב הנכס והסוגיות הכרוכות בו לאור הפעילות המתבצעת עליו.

היורשים ביקשו לדעת כמה שווה הקרקע היום, בסיום העבודה הם גילו שהשאלה המעניינת יותר אינה רק כמה היא שווה, אלא גם אילו זכויות נוספות עשויות לעמוד להם.

הערך האמיתי של שומה אינו נמצא רק בשווי שנקבע, אלא גם בסוגיות שמתגלות בדרך.

28/05/2026

האם לא כל זכויות הבנייה בתב"ע באמת זמינות למימוש❓

לאחרונה אנו נתקלים ביותר ויותר שומות המגיעות למשרדנו בהן עולה סוגיה מהותית שרבים נוטים לפספס וזאת לגבי נכסים בהם קיימות זכויות חכירה מול רשות מקרקעי ישראל:
פער בין זכויות הבנייה המאושרות בתב"ע לבין הזכויות המעוגנות בפועל בחוזה החכירה, שלעיתים קרובות הינו חוזה ותיק.

בלא מעט נכסים ותיקים, בעיקר כאלה שנחכרו בראשית שנות המדינה (ולא רק), חוזה החכירה נחתם בהתאם להיקפי בנייה, שימושים ותנאים שהיו רלוונטיים לפני עשרות שנים בלבד (ויש כאלה בהם מצוין במפורש מהו הנכס הבנוי כמו "דירת בת שניים וחצי חדרים...").
מאז אושרו תוכניות חדשות, נוספו זכויות בנייה והפוטנציאל התכנוני גדל באופן משמעותי. ומה עם חוזה החכירה? לא תמיד עודכן בהתאם.
כך נוצר מצב בו התב"ע מאפשרת זכויות בנייה רחבות יותר, אך בפועל מימוש הזכויות מול רמ"י עשוי לחייב היוון זכויות נוספות, תשלום דמי היתר אל מול בחינת אפשרות להקניית בעלות (בכפוף למקרים בהם הדבר אפשרי, החוכר עומד בתנאים וכתנאי לגודל שטח המוחכר).

ומה המשמעות השמאית❓משמעות הכלכלית‼️
משמעות זו עשויה להיות מהותית מאוד ולעיתים מתגלה רק בשלב הוצאת היתר הבנייה כאשר הרוכש או היזם כבר מצויים בעיצומה של העסקה או לקראת מימוש הפרויקט.
נורות אזהרה שכדאי לבדוק מראש💡:
• חוזה חכירה ותיק.
• חוזה שאינו מהוון (מיותר לציין, אך בכל זאת).
• תוספת זכויות מכוח תוכניות חדשות.
• שינוי ייעוד לאורך השנים.
• זכויות שלא נוצלו מעולם.
• פער בין הבינוי הקיים לבין הפוטנציאל התכנוני.

גם לעורכי הדין המלווים את העסקה יש כאן נקודה חשובה.
כלל הבדיקות המשפטיות מבוצעות באופן יסודי ומקצועי, אך הסוגיה הכלכלית הנוגעת להתאמה בין חוזה החכירה לבין הזכויות התכנוניות אינה תמיד מקבלת את מלוא תשומת הלב.
כאשר רוכש (שכבר הופך להיות החוכר בעצמו) מגלה רק בשלב המימוש כי קיימות עלויות משמעותיות מול רמ"י, עשויות להתעורר שאלות מדוע נושא של הפער והאי הלימה בין החוזה לתב"ע לא הוצף כבר במסגרת הבדיקות המקדמיות.

לכן, בעסקאות הכוללות פוטנציאל תכנוני, חשוב לבחון לא רק מה ניתן לבנות, אלא גם מה נדרש כדי לממש זאת בפועל. כאן בדיוק בא לידי ביטוי תפקידו של שמאי המקרקעין.
שמאי מקרקעין מזהה את הפערים בין המצב התכנוני לבין המצב החוזי, מעריך את המשמעות הכלכלית של מימוש הזכויות ומציף מראש עלויות וסיכונים העלולים להשפיע באופן מהותי על העסקה.
וזה ההבדל בין עסקה טובה ויסודית לבין הפתעה יקרה שתתעורר מאוחר מדי.

13/05/2026

מתוך כתבה שפורסמה אמש ב-TheMarker לגבי רכישת חלק מקרקע חקלאית שבוצעה בשנת 2023, אנו מצרפים גם קישור לתוכן שפרסמנו בעמוד שלנו לפני כארבעה חודשים. בתוכן זה הסברנו מדוע השקעה בקרקע חקלאית היא למעשה רכישת אופציה הכרוכה בתהליך תכנוני מורכב וארוך טווח ולא “קניית דירה בהנחה”.

בנוסף, התייחסנו לנורות אזהרה שחשוב להכיר ולדרכים שבהן ניתן לבחון עסקאות מסוג זה בצורה שקולה, אחראית ומבוססת מידע.

קישור לפוסט- https://www.facebook.com/share/p/1HmxPWUgdq/
קישור לכתבה שעלתה אמש- https://www.themarker.com/law/2026-05-12/ty-article/.highlight/0000019e-17e2-dfca-a7df-bffaccff0000

12/05/2026

איך זוג צעיר כמעט איבד כחצי מיליון ש"ח בגלל "דירה" שהתגלתה כגג? 😱

לפעמים בנדל"ן, מה שרואים בעיניים הוא פשוט לא מה שקורה מאוחרי הקלעים. תראו מה קרה לאחרונה בשכונת הדר בחיפה:
זוג צעיר מנתיבות הגיע מלא התלהבות לרכוש דירה להשקעה ברחוב בצלאל, הממוקמת בקומה השלישית והאחרונה ובה הכל נראה מושלם: שכנים בקומה, בניין מאוכלס ואפילו במסמכי הבית המשותף היה כתוב בפירוש "דירה". לאחר בדיקת קצרה של הזוג הם פנו לעו"ד מקומי בכדי להכין טיוטת החוזה ובה הגיעו להבנות הצדדים לעסקה כי התמורה תיקבע על סך של 680,000 ₪.

אבל כאן נכנס לתמונה עורך הדין שלהם. למרות שהכל נראה תקין, הוא התעקש כי לא חותמים בלי שמאות מוקדמת ופנה למשרדנו.

מה גילינו כשפתחנו את תיק הבניין?
❌ הדירות השכנות בקומה נבנו בהיתר בעוד שהנכס לגביו התעניינו הזוג- לא. הנכס המוערך מוגדר רשמית כ"גג" בלבד.
❌ מצב פיזי: בביקור בנכס ניכר כי קיימים הבדלים במעטפת החיצונית של הנכס אל מול דירות שכנות בקומה מה שככל הנראה מעיד על בנייה מאוחרת מזו של הדירות הנוספות וככל הנראה מה שגרם לסדקים ולאחר מכן לסימני רטיבות ברחבי הנכס.
❌ השווי אל מול המחיר: מכיוון שמדובר בגג ולא בדירה שנבנתה עפ"י היתר, השווי נקבע על סך של 170,000 ₪ בלבד וזאת בהסתמך על השימוש החוקי של הנכס- גג!

הלקח הכי חשוב שתוכלו לקחת מהסיפור הזה:
1️⃣ אל תסתכלו על השכנים- זה שלאחד יש היתר, לא אומר שלשני יש.
2️⃣ רישום בטאבו יכול להטעות- רישום כ"דירה" הוא לא תחליף להיתר בנייה.
3️⃣ משכנתא- קונה שהיה מסתמך על מראית עין היה מגלה באיחור (ובכאב) שהבנק מסרב להעניק משכנתא על נכס ללא היתר.

לסיכום, שאפו ענק לעורך הדין שלא ויתר ללקוחות שלו ודאג להם לרשת ביטחון
בכך שהבהיר להם כי שמאות לפני רכישה לא מסתכמת רק בשורה התחתונה בשווי הנכס, היא הכלי והמוצר החזק ביותר שכל צד לעסקה יכול לקבל אשר עוסק בבדיקת המצב המשפטי, תכנוני וחוקיות הנכס (בנוסף לשווי כמובן 🧐).

09/04/2026

www.adar-app.co.il

אדר שמאות מקרקעין מתמחה במתן שירותי שמאות והערכות שווי לכלל סקטורי הנדל"ן, תוך התאמה לצורכי לקוחות פרטיים, עסקיים ומוסדיים. המשרד מעניק ליווי מלא משלב הייעוץ הראשונ....

31/03/2026

לקוחות ושותפים יקרים,
עם בוא האביב והתחדשות הטבע, אנו מבקשים לאחל לכם חג של פריחה, שגשוג וביטחון.
מודים לכם על האמון ועל הצעידה המשותפת ומאחלים לכם ולבני משפחותיכם חג אביב שמח.

18/03/2026

לצערי גם זה קורה.

שוק הנדל"ן אינו חד כיווני.
בתקופות בהן שוררת תחושת וודאות כי המחירים ימשיכו לעלות, רבים מהצדדים לעסקת נדל"ן פועלים מתוך הנחה שהשווי רק ימשיך לטפס.
בפועל, המציאות מורכבת יותר- שינויים כלכליים, תנאי מימון והלך רוח בשוק יכולים להוביל גם לבלימת עסקאות ואף לביטולן.
נכון שלמצב השורר כיום במדינתנו ישנה השפעה לא מבוטלת, אך הוא אינו הגורם היחיד, השוק מושפע ממכלול רחב של פרמטרים, מקומיים וגלובליים כאחד.

גל ביטולי עסקאות שאנו רואים כעת ממחיש עד כמה חשוב לבחון כל עסקה בראייה רחבה, מקצועית ומבוססת נתונים ולא להסתמך רק על מגמות עבר או תחושות שוק (שמרנות היא לא מילה אסורה🤔...)

עבור רוכשים, מוכרים ויזמים כאחד, ניהול סיכונים, בדיקות עומק והבנת השווי האמיתי של הנכס הם קריטיים בקבלת החלטות נכונות.

מצרף כתבה מעניינת שפורסמה בנושא 👇