מה בונים פה?

מה בונים פה? בואו לגלות מה בונים בישראל עכשיו

שיווק נדל"ן | תשתיות | בנייה עתידית

דירה ב-470,000 ₪ בשנת 2026 — זה עוד קיים בישראל, או שמדובר בטעות?במצפה רמון אפשר לרכוש דירת 85 מ”ר במחיר מטרה של כ-470,0...
02/10/2026

דירה ב-470,000 ₪ בשנת 2026 — זה עוד קיים בישראל, או שמדובר בטעות?

במצפה רמון אפשר לרכוש דירת 85 מ”ר במחיר מטרה של כ-470,000 ₪ — הנחה של עד 503,000 ₪ ביחס לשוק החופשי. ב-28 באפריל 2026 נחתם הסכם פיתוח בין משרד הבינוי למועצה המקומית לבניית כ-3,000 יחידות דיור חדשות, בהשקעה כוללת של כ-800 מיליון שקל. המטרה: להכפיל את האוכלוסייה מ-6,000 ל-10,000 תושבים.

מצפה רמון תמיד הייתה שם — על שפת המכתש, עם שני מיליון מבקרים בשנה ואחת האזעקות הבודדות בזמן המלחמה. אבל מה שקורה שם עכשיו הוא שונה. לא עוד שכונה נידחת בפריפריה — אלא עיר שהמדינה מחליטה להשקיע בה בגדול: תשתיות, מוסדות ציבור, שדרוג הרחובות הוותיקים, קמפוס “עיר החלל” הטכנולוגי שבדרך, ומכרז מיוחד ל-46 לוחמי מילואים. כשהקרקע מגיעה כמעט בחינם והמדינה מממנת את הפיתוח — מי בעצם מפסיד כאן?

כל מה שצריך לדעת על מצפה רמון 2026:

🔵 ב-28 באפריל 2026 נחתם הסכם פיתוח בין משרד הבינוי למועצה המקומית מצפה רמון
🔵 היעד: ~3,000 יחידות דיור חדשות, צמיחה מ-6,000 ל-10,000 תושבים
🔵 ההשקעה הכוללת: כ-800 מיליון ₪ — מתוכם ~720 מיליון לתשתיות, ~110 מיליון למוסדות ציבור
🔵 מחיר מטרה לזכאים: 85 מ”ר ← כ-470,000 ₪ | 100 מ”ר ← כ-547,000 ₪ | 120 מ”ר ← כ-650,000 ₪
🔵 ההנחה ביחס לשוק החופשי: 364,000–503,000 ₪ פחות לדירה
🔵 רמ”י שיווקה 291 יחידות בשכונת “מעוף” — הזוכות: גשם מכתש האומנים ו-א.ח.ד יזמות, בתשלום קרקע של כ-1.43 מיליון ₪ בלבד
🔵 שכונת “מעוף” כוללת ~1,500 יחידות דיור, ~7,600 מ”ר מסחר ו-~21,000 מ”ר תעסוקה
🔵 מכרז מיוחד ל-51 מגרשי בנייה עצמית: 46 ללוחמי מילואים, 5 לבעלי מוגבלויות — הגשה עד 31 באוגוסט 2026
🔵 מצפה רמון מוגדרת אזור עדיפות לאומית א’ — דמי חכירה מופחתים משמעותית
🔵 בזמן המלחמה עם איראן עברו לגור שם זמנית יותר מ-3,000 אנשים מהצפון והמרכז

מה אתם חושבים? כיתבו בתגובות ושימו עוקב לעמוד.

#מצפהרמון #מחירמטרה #נדלןפריפריה #השקעותנדלן #מהבוניםפה

30/09/2026

תמ”א 38 מתה. מה בא במקומה?
תמ”א 38 נגמרה - ועכשיו כל התחדשות עירונית בישראל עוברת למסלול אחד. מה זה אומר לכם, שהדירה שלכם עומדת בבניין ישן?

תמ”א 38 פגה, וכל ההתחדשות העירונית בישראל עוברת עכשיו למסלול פינוי בינוי בלבד. השינוי המשמעותי ביותר הוא ירידת רף ההסכמה הנדרש מהדיירים מרוב גורף ל-66 אחוז - שינוי שאמור להאיץ פרויקטים תקועים, אבל גם משאיר דיירים מתנגדים במיעוט שהחוק לא בהכרח מגן עליו כפי שהגן פעם.

עד היום יזם שרצה לקדם פינוי בינוי היה צריך לשכנע רוב ענק מהדיירים בבניין - תהליך שיכול להימשך שנים, ולא פעם נתקע לגמרי בגלל דייר אחד שמסרב. עכשיו, עם רף של 66 אחוז, יותר פרויקטים באמת יוכלו לצאת לדרך. אבל זה בדיוק המקום שבו נפתחת השאלה הכי לא נוחה: מה קורה לדייר המבוגר שגר 40 שנה באותה דירה, לא רוצה לעבור, ופתאום הרוב מחליט בשבילו? זה כבר לא ויכוח טכני על אחוזים - זה ויכוח על מי מחליט על הבית שלך: אתה, או השכנים שלך.

הנקודות שחשוב שתכירו:
🔵 תמ”א 38, שהצילה בניינים ישנים מרעידות אדמה ואפשרה שיפוץ חזיתות והוספת ממ”דים, פגה ואינה בתוקף עוד
🔵 כל התנועה בהתחדשות העירונית עוברת כעת למסלול אחד - פינוי בינוי
🔵 עד היום נדרש רוב ענק מהדיירים כדי לקדם פינוי בינוי, מה שגרם לתהליכים שנמשכים שנים ולעיתים נתקעים לגמרי
🔵 רף ההסכמה הנדרש ירד ל-66 אחוז מהדיירים
🔵 הרף הנמוך יותר עשוי לזרז פרויקטים תקועים, אך משאיר דיירים מתנגדים במ

28/09/2026

מה שנראה כמו גשר אחד מעל האיילון — הוא בעצם שרשרת שלמה שאף אחד לא מספר עליה בשלמותה.

הקו הירוק של הרכבת הקלה ייצא ממנהרת רוזנפלד שנפרצה לאחרונה ליד אוניברסיטת תל אביב, יעלה לגשר האיילון שיחצה את נתיבי האיילון, ימשיך לגשר הירידים שיקשר בין תחנת הרכבת הקלה לתחנת רכבת תל אביב האוניברסיטה, ולבסוף לגשר גני יהושע שחוצה את שדרות רוקח לעבר הפארק — רצף של כ-600 מטר הכולל שלושה גשרים ותחנה אחת.

הנקודה הזו על המפה היא אחד הצמתים התחבורתיים המורכבים ביותר שנבנים עכשיו בגוש דן: רכבת קלה, רכבת ישראל, האקספו, מנהרה תת-קרקעית ופארק עירוני — הכל בפחות מקילומטר אחד. מי שעוקב אחרי הנדל"ן במרחב הזה יודע שסמיכות לצמת תחבורה כזה לא נשארת מתחת לרדאר של מחירי הדירות לאורך זמן.

כל מה שצריך לדעת על הרצף הזה:
🔵 מנהרת רוזנפלד ליד אוניברסיטת תל אביב נפרצה לאחרונה — זו נקודת הפתיחה של הרצף
🔵 3 גשרים ברצף: גשר האיילון, גשר הירידים וגשר גני יהושע
🔵 גשר הירידים מיועד לחבר בין תחנת הרכבת הקלה לתחנת רכבת ישראל תל אביב האוניברסיטה
🔵 גשר גני יהושע חוצה את שדרות רוקח לכיוון פארק הירקון
🔵 אורך הרצף הכולל: כ-600 מטר
🔵 בנקודה אחת מתחברים: קו ירוק, רכבת ישראל, האקספו ופארק הירקון

אם אי פעם תהיתם איך נראה "חיבור תחבורתי מורכב" — זה הוא. שמרו את הסרטון ועקבו לעוד תיעוד של מה שבאמת בונים פה 👇

#קוירוק #רכבתקלה #תלאביב #תחבורהציבורית #מהבוניםפה

25/09/2026

מגדל שהקרקע שלו שייכת לעיריית תל אביב-יפו — אבל הכתובת הרשמית שלו היא דרך מנחם בגין, רמת גן. לא טעות. זה בדיוק המקום שבו שלוש ערים נפגשות, ומישהו החליט לבנות שם מגדל.

מגדל “בין ערים” יושב על התפר המדויק שבין תל אביב, רמת גן וגבעתיים — מיקום כל כך גבולי עד שהאדריכלים תכננו לו שלוש פאות נפרדות, כל אחת פונה לכיוון עיר אחרת. הפרויקט צמוד לצומת סבידור, כביש איילון והרכבת הקלה, ומתחבר לאזור הבורסה — אחד הריכוזים העסקיים המשמעותיים במטרופולין.

על הנייר זה נשמע כמו ג’קפוט: נגישות תחבורתית, קרבה לביקוש עסקי ומסחרי, מיקום שמכה את רוב הפרויקטים בגוש דן. אבל בשטח, בדיוק אותם יתרונות הופכים אותו לאחד הפרויקטים המורכבים ביותר בארץ. רמפות, מסילות ושלוש רשויות מוניציפליות שצריכות לתאם ביניהן — כל אחת עם אינטרסים, תוכניות ומנגנוני רישוי משלה — זה לא פרויקט, זה פאזל מוסדי עם בטון.

מה שצריך לדעת על המגדל:
🔵 הקרקע בבעלות עיריית תל אביב-יפו, אך הכתובת הרשמית במסמכי התוכנית היא דרך מנחם בגין, רמת גן
🔵 הפרויקט יושב על נקודת התפר המדויקת בין תל אביב, רמת גן וגבעתיים
🔵 שלוש פאות אדריכליות — כל אחת מכוונת לעיר אחרת — כחלק מהעיצוב המקורי
🔵 צמוד לתחנת סבידור המרכזית, כביש איילון והרכבת הקלה
🔵 שלוש רשויות מוניציפליות שנדרשות לעבוד בתיאום לצורך קידום הפרויקט

מה אתם חושבים — האם מיקום על גבול שלוש ערים הוא יתרון אסטרטגי, א

24/09/2026

גשר הקו הירוק מעל איילון — רק לפני כמה חודשים ראינו כאן שני שלדים שמחכים להתחבר. היום? האתר נראה אחרת לגמרי.

גשר הקו הירוק מעל נתיבי איילון עבר מקפיצה מבנית משמעותית: הגשר נדחק וחובר משני הצדדים, מעל שדרות רוקח הונפו קורות של כ-350 טון, והקורה האחרונה של גשר תחנת הירידים — 56 מטרים ו-220 טון — כבר במקומה. זה לא אומר שהתחנה מוכנה, אבל הרצף המבני כאן הוא ממשי.

מה שמרשים בתמונות השוואה כאלה הוא לא רק הפלדה — זה הקצב. מפערים ומקטעים שתלויים באוויר לגשר שחוצה אחת מעורקי התנועה הכי עמוסים בישראל — זה שינוי שקשה להעריך עד שרואים אותו זווית מול זווית. הקו הירוק הוא פרויקט שמשנה נגישות לאזורים שלמים בתל אביב, ואבני דרך כאלה הן הסימן שהלוח הזמנים עדיין זז קדימה.

🔵 הגשר מעל נתיבי איילון חובר משני הצדדים בחודשים האחרונים
🔵 מעל שדרות רוקח הונפו קורות של כ-350 טון
🔵 הקורה האחרונה של גשר תחנת הירידים: 56 מטרים, 220 טון
🔵 מדובר בשלב מבני מרכזי — לא בפתיחת התחנה לנסיעות
🔵 הקו הירוק הוא קו הרכבת הקלה שיחבר את מטרופולין תל אביב לאורך ציר צפון-דרום

עוקבים אחרי הבנייה כבר זמן מה? תכתבו לי בתגובות מה הכי מפתיע אתכם בהתקדמות — ושמרו את הסרטון לפני שהוא נעלם מהפיד 👇

#קוהירוק #רכבתקלה #נתיביאילון #תלאביב #מהבוניםפה

רכבת ישראל 2026 — 62 מיליארד שקל, 3 פרויקטים ענקיים, ולוחות זמנים שלא תמיד מחזיקים. אז מה באמת קורה?רכבת ישראל בונה כרגע...
21/09/2026

רכבת ישראל 2026 — 62 מיליארד שקל, 3 פרויקטים ענקיים, ולוחות זמנים שלא תמיד מחזיקים. אז מה באמת קורה?

רכבת ישראל בונה כרגע את אחד מהשינויים התשתיתיים הגדולים בתולדות המדינה — מסילה מזרחית חדשה, חשמול של 1,200 ק”מ ושני קווים מהירים שקיבלו אישור ממשלתי. 3 פרויקטים, לוחות זמנים שחלקם כבר התהפכו — והמספרים על השולחן גדולים מאי פעם.

זה לא רק סיפור תחבורה — זה סיפור על איפה תהיה הדירה שווה יותר, על איפה עסק כדאי לפתוח, ועל איך ישראל של 2030 תיראה שונה לגמרי ממה שהכרנו. המסילה המזרחית לבדה עוברת לאורך כביש 6 — ישר דרך לב האזורים שמתפתחים היום. והקווים המהירים לחיפה ולבאר שבע? הם לא סתם קיצור בזמן נסיעה — הם משנים חישוב של מרחק לגמרי.

כל המספרים שחשוב לדעת:
🔵 המסילה המזרחית החדשה: 64 ק”מ לאורך כביש 6, 47 גשרים, תקציב 8.45 מיליארד ₪
🔵 הקטע הצפוני נפתח ביוני 2026 עם 3 תחנות חדשות: חדרה מזרח, שומרון–טייבה, טירה–כוכב יאיר
🔵 הקטע הדרומי עד לוד צפוי להיפתח ב-2027
🔵 בשיא הפעילות: 100 רכבות ביום, 6 בשעה בשעות העומס
🔵 חשמול המסילות: פרויקט של 12 מיליארד ₪ שהחל ב-2010, אמור היה להסתיים ב-2020
🔵 נכון לסוף 2025: הושלמו כ-800 מתוך 1,200 ק”מ — כ-75%, עם מועד סיום מעודכן ל-2027
🔵 ב-2026 הוציאה רכבת ישראל את חברת החשמול הספרדית בעקבות דו”ח בקרה שמצא עיכובים וניהול לא תקין — מכרז חדש עם חברות ישראליות
🔵 ספטמבר 2025: רכבות חשמליות נכנסו לפעילות בקו הנגב המערבי (אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים)
🔵 2026: רכבות סימנס חשמליות נכנסות לקו טבעת השרון; קו נתניה–רחובות עובר מ-6 ל-12 קרונות — כ-8,000 מקומות ישיבה נוספים ביום
🔵 קו מהיר חיפה–שפיים: עד 250 קמ”ש, תל אביב–חיפה ב-30 דקות בלבד
🔵 קו מהיר נתב”ג–באר שבע: אישור ממשלתי במסגרת תקציב 2026, חלק מתוכנית “מחברים את ישראל”
🔵 הסכם הפעלה ופיתוח כולל עד 2026: 62 מיליארד ₪ — מתוכם 16 מיליארד סובסידיה ו-46 מיליארד תוכנית פיתוח

לא הכל בזמן, לא הכל חלק — אבל הכיוון ברור. ואם אתם בתחום הנדל”ן, ההשקעות או הבנייה, שווה מאוד לדעת מה מתוכנן ליד הפרויקט הבא שלכם. שמרו את הפוסט הזה ועקבו — עוד עדכוני תשתיות ונדל”ן בדרך ⬇️

#פוריוישראל #תשתיות #נדלן #השקעותנדל״ן #רכבת

פרויקט הבנייה הגדול בהיסטוריה של ישראל — ואף אחד עדיין לא מדבר עליו מספיק.המטרו של גוש דן הוא פרויקט תשתית של 150–200 מי...
18/09/2026

פרויקט הבנייה הגדול בהיסטוריה של ישראל — ואף אחד עדיין לא מדבר עליו מספיק.

המטרו של גוש דן הוא פרויקט תשתית של 150–200 מיליארד שקל, הכולל שלושה קווים תת-קרקעיים, 109 תחנות ב-24 ערים ו-150 ק”מ של מנהרות. הפרויקט אמור לשנע כ-2 מיליון נוסעים ביום, עם יעד פתיחה רשמי ב-2037 — אם כי מסמכים פנימיים של נת”ע מעוררים ספק אם גם זה יתממש.

כשמדברים על “פרויקט מטרו” — רוב האנשים דמיינו קו אחד ועשר תחנות. כאן מדובר על משהו אחר לגמרי: שלושה קווים (M1, M2, M3) שחוצים את גוש דן מרעננה עד רחובות, עם זרוע שמגיעה עד נתב”ג. זה אחד הפרויקטים היקרים שנבנו אי פעם במזרח התיכון. וכמו כל מפעל ענק, המציאות הבירוקרטית לא מחמיאה: ועדת האיתור למנהל רשות המטרו הוקמה ב-2022, המנהל נבחר רק במרץ 2025 — ועזב חמישה חודשים אחר כך. נכון לסוף 2025, הרשות פועלת עם 5 עובדים בלבד. ובדצמבר 2025, מבקר המדינה פרסם דו”ח חריף: כל 109 התחנות תוכננו עם כניסה אחת בלבד — במקום שתיים לפחות כנדרש. חלק מהתכנון יצטרך להיעשות מחדש. למרות זאת, הבירוקרטיה זזה: תכניות סטטוטוריות אושרו, כ-1,200 דונם הופקעו, והפקעות לקו M2 החלו בדצמבר 2024.

כל מה שצריך לדעת על מטרו גוש דן:

🔵 שלושה קווים: M1 (צפון-דרום, רעננה–רחובות), M2 (ציר מרכזי), M3 (חצי טבעתי, 39 ק”מ, 25 תחנות, עד נתב”ג)
🔵 150 ק”מ של מנהרות תת-קרקעיות, 109 תחנות, 24 ערים
🔵 עלות כוללת: 150–200 מיליארד שקל; קו M1 לבדו: כ-82 מיליארד שקל
🔵 תחזית נוסעים: כ-2 מיליון ביום
🔵 יעד פתיחה רשמי: 2037 — אך מסמכים פנימיים של נת”ע מעוררים ספק לגבי המועד
🔵 המנהל הראשון נבחר במרץ 2025, שלוש שנים אחרי הקמת ועדת האיתור — ועזב חמישה חודשים לאחר מכן
🔵 נכון לסוף 2025: הרשות פועלת עם 5 עובדים בלבד
🔵 דו”ח מבקר המדינה (דצמבר 2025): כל 109 התחנות תוכננו עם כניסה אחת בלבד, בניגוד לדרישה של לפחות שתיים
🔵 כ-1,200 דונם הופקעו לאורך הקווים; הפקעות לקו M2 החלו בדצמבר 2024

תחנת מטרו בשכונה היא לא רק תחבורה — היא עלייה בערך הקרקע. 109 נקודות חמות. 24 ערים. אם אתם עוקבים אחרי שוק הנדל”ן בגוש דן — זה הדבר הכי חשוב לדעת עליו עכשיו. שמרו את הפוסט הזה, כתבו בתגובות מה הכי הפתיע אתכם, ועקבו — כי אנחנו נהיה כאן מהאישורים ועד היציאה מהמנהרה 👇

#מטרו #נדלן #תשתיות #השקעותנדלן #פוריו

16/09/2026

⁨ גם לכם חם כשאתם הולכים ברחוב בצהריים ומחפשים פס צל שפשוט לא קיים? זו לא תלונה קיצית — זו בעיית תכנון אמיתית, ויש לה מספרים שיגרמו לכם לעצור.

רק 0.25% מהרחובות בישראל מוצלים במלואם, ו-37.5% חסרי צל לחלוטין. לפי מבקר המדינה, בעיר יכול להיות חם ב-2 עד 12 מעלות יותר מאשר מחוצה לה. היעד הלאומי עומד על כ-450 אלף עצי רחוב עד 2040 — כ-25 אלף נטיעות בשנה. אלא שרק 9% מהרשויות שיתפו נתונים במאגר הלאומי, וקשה לדרוש שינוי בלי מדידה.

הבעיה עמוקה יותר משדיווחי רשויות מקומיות. עץ חדש שנוטעים היום לא ייתן צל בקיץ הבא — ואולי אפילו לא בעוד עשור. בעולם כבר פועלים: ברצלונה ממפים מסלולים מוצלים, במדיין מסדרונות ירוקים הורידו את הטמפרטורה הממוצעת בכ-2 מעלות, וטורונטו משלבת עצים והצללה בנויה בתכנון עירוני שיטתי. בישראל? תל אביב-יפו דיווחה על 10,000 נטיעות ב-2023 — הנתון הגבוה ביותר שתועד בפרסום עירוני פומבי. שאר הרשויות? פחות ברור.

כל מה שצריך לדעת על בעיית הצל בישראל:

🔵 לפי מבקר המדינה, בעיר יכול להיות חם ב-2 עד 12 מעלות יותר מאשר מחוץ לה
🔵 רק 0.25% מהרחובות בישראל מוצלים במלואם
🔵 ב-37.5% מהרחובות אין צל בכלל
🔵 היעד הלאומי: כ-450 אלף עצי רחוב עד 2040 — כ-25 אלף נטיעות בשנה
🔵 תל אביב-יפו דיווחה על 10,000 נטיעות ב-2023 — הנתון הגבוה ביותר שתועד בפרסום עירוני פומבי
🔵 רק 9% מהרשויות המקומיות שיתפו נתוני סקר עצים במאגר הלאומי
🔵 במדיין, מסדרונות ירוקים הורידו את הטמפרטורה הממוצעת בכ-2 מעלות
🔵 פתרון מיידי אפשרי: רשת כבלי ברזל עם צמחים מטפסים, ממפה מסלולים מוצלים, שמירה על עצים בוגרים ותוספת הצללה בתחנות, גנים וכיכרות

הצל הוא לא פינוק — הוא תשתית. כמו כביש, כמו תחנת אוטובוס. תייגו את ראש העיר שלכם בתגובות ושאלו אותו מה המצב בעיר שלכם 👇 ושתפו את הסרטון הזה עם מישהו שאכפת לו.

#צלברחוב #תכנוןעירוני #נטיעתעצים #איכותחיים #מהבוניםפה

🔸 תוכן זה כולל סצנות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית⁩

15/09/2026

במרחק 9 דקות הליכה מהקו האדום — ורבע שעה מתחנת מטרו עתידית — נבנה בצפון פתח־תקווה פרויקט שהמיקום שלו לבדו כבר מספר סיפור.

שדרת הסביונים הוא פרויקט מגורים חדש של אפריקה ישראל מגורים בשכונת נווה דקלים בפתח־תקווה. הפרויקט כולל שישה בנייני בוטיק עם שלוש עד ארבע דירות בקומה, ומתוכנן סביב שדרה ירוקה מרכזית. המיקום: כ-9 דקות הליכה מתחנת הקו האדום ורבע שעה הליכה מתחנת סגולה של קו המטרו M2 העתידי.

הסיפור האמיתי פה הוא שמישהו החליט לא לבנות עוד מגדל אנונימי. שישה בנייני בוטיק, שלוש עד ארבע דירות בקומה, שדרה ירוקה שמחברת את כל המתחם — זה קנה מידה שמרגישים בו. ועם מתחם התחנה המרכזית שבה עובר הקו האדום ועוברת התחדשות משמעותית, וקו המטרו M2 שצפוי להגיע לסגולה, הרובע הזה נמצא בדיוק בנקודה שבה פיתוח עירוני פוגש תחבורה ציבורית — הצירוף שמשקיעים אוהבים לראות לפני כולם.

כל מה שצריך לדעת על שדרת הסביונים:
🔵 יזם: אפריקה ישראל מגורים, בשכונת נווה דקלים, צפון פתח־תקווה
🔵 המתחם כולל 6 בנייני בוטיק עם 3–4 דירות בקומה בלבד
🔵 כ-9 דקות הליכה מתחנה מרכזית פתח־תקווה המתחדשת והקו האדום
🔵 כרבע שעה הליכה מתחנת סגולה הצפויה של קו המטרו M2 העתידי
🔵 שדרה ירוקה מרכזית עם שבילים, צמחייה ומרחב ציבורי לאורך כל המתחם
🔵 קרבה למרכזי מסחר ובילוי סגולה, מוקדי תעסוקה בסגולה וקריית אריה
🔵 הדירות כוללות מרפסת שמש, מיזוג וחניה; חלקן עם מחסן
🔵 בפרויקט צפויות גם דירות גן ופנטהאוזים

בוטיק, ירוק, ומחובר — זה השילוש שקשה למצוא. מה אתם חושבים על הפרויקט הזה? כתבו לי בתגובות, ועקבו לעוד פרויקטים שווים שמגיעים 👇

#דירהלהשקעה #פתחתקווה #נדלן #מגורים #פוריוישראל

*בשיתוף ממומן עם אפריקה ישראל מגורים

14/09/2026

איך יכול להיות שמגדל של מאה קומות נתקע בגלל גשר הולכי רגל?

מגדל בין ערים — הענק שתוכנן ליד סבידור, איילון ומתחם הבורסה — נתקע בגלל גשר הולכי רגל. התכנון של מתחם סבידור השתנה, ופתאום לא היה ברור איפה הגשר הצפוני יעבור ומתי ייבנה. מכיוון שהגשר היה תנאי משמעותי למימוש הפרויקט, גם המגדל עצמו קפא. ביוני 2026 שונו התנאים כדי לאפשר לפרויקט להתקדם גם בלי שהגשר יוקם תחילה.

הסיפור הזה הוא תמצית של כאב ראש מאוד מוכר בנדל”ן הישראלי: פרויקט ענק, מתוכנן ב-100 קומות — ועוצר בגלל נקודת ממשק אחת עם גוף תכנוני אחר. מגדל שמוקף ברמפות, מסילות וכבישים לא יכול להתקיים כאי. הוא חייב לעבוד קודם כול ברמת המדרכה, כי בסופו של דבר, כל עוד לא הגדרת איך אדם מגיע אליו ברגל — לא הגדרת מגדל.

כל מה שצריך לדעת על מגדל בין ערים:

🔵 המגדל תוכנן בסמוך לתחנת סבידור, ציר האיילון ומתחם הבורסה
🔵 בשל הסביבה התשתיתית, תוכננו שני גשרים: אחד לכיוון גבעתיים ואחד צפונה לכיוון סבידור
🔵 שינוי בתכנון מתחם סבידור יצר אי-וודאות לגבי מיקום הגשר הצפוני, מועד הקמתו ואופן חיבורו למערכת
🔵 הגשר הצפוני היה תנאי משמעותי למימוש הפרויקט — ועצר גם את התקדמות המגדל
🔵 ביוני 2026 שונו התנאים באופן שמאפשר למגדל להתקדם לפני הקמת הגשר
🔵 החיבור לעיר ולמרחב הציבורי נשאר אתגר מרכזי שעוד ממתין לפתרון

מגדל של 100 קומות זה כותרת. הגשר שמוביל אליו ברגל — זה הסיפור האמיתי. מה אתם

Address

Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מה בונים פה? posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to מה בונים פה?:

Shortcuts

Featured

Share