16/06/2024
אחרי שבועיים אינטנסיביים חוזרים הביתה.
מבחינתי יוון זה כמו בית, אני יודע איפה אני קונה תיק רחצה(בארץ לא מצליח)אני הולךלמסעדת הבית, לאותם חברים, לאותם קולגות, מכיר את השבילים, דרכים, יודע לפזר מילים ביוונית.אבל זה לא הבית.
אז מה היה לנו בשבועיים הללו: חתמנו על עסקאות ,
סיור עם לקוח לטובת איתור בנין למיזם תיירות(הזכרתי בפוסט קודם),סיור עם לקוחות למציאת בית נופש בפורטו ראפטי(ועוד איך מצאנו ),הכנו סיורים לשבוע הבא ללקוחות בפלופונז,
איתרתי מס דירות להשקעה ללקוחות ועוד.
כן, היה סיור אינטינסיבי מספק
עם טמפרטורות לוהטות
ועוד דבר חשוב, ניפגשתי עם חבריםמהארץ שהגיעו להופעה של coldplay.(לא הלכתי- שונא התקהלויות ורעש)
מבחינתי גולת הכותרת הפעם היתה הידיעה על שחרור החטופים, ידיעה שהבהירה לי מה באמת חשוב ושמה את הדברים בפרופורציות למי ששכח .
בהיותי אדם משימתי, הפוקוס ביוון הוא על העבודה. הפעם השתדלתי ואני חושב שגם הצלחתי להישאר ממוקד מטרה. אבל…. הראש, המחשבות וגם היוונים שמתעניינים במה שקורה בארץ עסוקים בחיים ובמורכבות שלהם בישראל.המורכבות הזו הרימה ראש עם הידיעה על נפילתם של 8 חיילי צה״ל , ושוב רכבת הרים של רגשות
והלב… הלב… יוצא למשפחות
והדאגה למי שמגוייס.
זו המציאות שאני חוזר אליה
וזו המציאות שאני נלחם לשנות כשאני בארץ.
היום קיבלתי שיחה מהארץ, לקוחה פוטנציאלית מחפשת אלטרנטיבה ביוון כי … ואני אפילו לא מסוגל לצטט אותה.
היו הסכמות אבל התעקשתי איתה שהמצב לא אבוד ויש להיאבק לטובת עתיד טוב יותר.
להשקיע ביוון כן, לפתח עסקים כמובן, לרכוש בית נופש על אחת כמה וכמה. האנשים נחמדים, האוכל מצויין, ההזדמנויות נהדרות
ועדיין יש לנו ארץ אחת לדאוג לה.
ככה אני- האישי והמקצועי מתערבבים.