23/01/2026
*פרשת בא*
יש רגעים שבהם אנחנו מרגישים תקועים לגמרי. כאילו החיים עצרו ⏸️, כאילו אין דרך קדימה.
אולי זה משבר בזוגיות 💔, אולי קריירה שהגיעה למבוי סתום 🚧, אולי תחושה פנימית עמוקה שאיבדנו את הדרך 🌫️.
אנחנו יושבים בחושך, ולא רואים איך יוצאים ממנו.
*פרשת בא באה ומלמדת אותנו משהו מהפכני על החושך הזה, ועל הדרך שבה אנחנו עוברים אותו.*
הפרשה נפתחת במילים מפתיעות: *"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה"* 📖
לא "לֵךְ אל פרעה", אלא "בֹּא אל פרעה".
מה ההבדל? 🤔
כשאומרים לך "לך", אתה יוצא לבד למשימה. אבל כשאומרים לך "בוא", זו הזמנה להצטרף למישהו שכבר נמצא שם.
הקב"ה אומר למשה: "אני מבין שזה מפחיד.. להכנס לארמון של פרעה 🏛️, לעמוד מול הכוח המאיים הזה, להתעמת עם מה שנראה כל כך גדול ממך. אבל דע לך משהו, *אני כבר שם* ✨. אני ממתין לך בפנים. אתה לא הולך לבד, אתה בא למעשה אליי".
חשבו על זה 💭
כשאנחנו עומדים מול דבר מה שמפחיד אותנו, שיחה קשה שאנחנו צריכים לנהל 💬, החלטה שאנחנו צריכים לקבל ⚖️, שינוי שאנחנו צריכים לעשות 🔄 ואנחנו מרגישים לבד..
אבל בעצם, אם נקשיב טוב,
יש קול שאומר לנו "בואו", אני כבר שם, במקום הכי מפחיד, מחכה לכם. אתם לא צריכים ללכת לבד, רק להצטרף אליי. אני שם איתכם בהשגחה פרטית מלאה, מכוון ומלווה 🙏.
אבל בואו נדבר רגע על החושך 🌑וכן, על המכה התשיעית, מכת חושך..
*"וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים"*
לא מדובר כאן על חושך רגיל. זהו חושך שלא ניתן לזוז בו.
*"לֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו"*
מי שישב, נשאר יושב. מי שעמד, נשאר עומד. שיתוק מוחלט.
יתרה מכך, במכת חושך מתו רשעי ישראל, אלו שלא רצו לצאת ממצרים, שהעדיפו להישאר עבדים ⛓️ כי זה כל מה שהם הכירו.
הם כל כך פחדו מהחירות 🕊️ ומההשלכות שלה שממש "הרעילו" את ליבו של העם 🖤, שגם ככה היה שבוי בעבדות גם מבחינה רגשית.
ומי שלא רוצה בגאולה, לא זוכה לה, לכן הם מתו במצרים.
אבל מה מסמל החושך הזה, הקיפאון הזה? 🧐
חשבו על מישהי שעברה פיטורים. שבועיים היא שולחת קורות חיים ולא מקבלת תשובות. חודש, חודשיים... היא מרגישה תקועה, קפואה *"לֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו"*. אבל בזמן הזה, בדיוק בגלל שהיא לא יכולה לזוז, משהו מתחיל לקרות בפנים 🌱
איזה תהליך מתחיל להבשיל..
היא מתחילה לשאול שאלות שלא שאלה לעצמה שנים.
באמת זה מה שאני רוצה? האם אני מחפשת עבודה חדשה או שאני פשוט רצה על האוטומט? מה אני באמת אוהבת לעשות? מי אני מעבר לתפקיד שהיה לי? *החושך והשהייה בו מובילים אותה לשאלה, "אולי אני בכלל רוצה משהו אחר?" מתחיל תהליך של בירור וגאולה 🦋.*
בחושך הזה, דפוסים ישנים מתים. הרגלים שלא משרתים אותנו יותר נעלמים. תפיסות עולם שהיו רלוונטיות פעם אבל לא היום, הן נשארות מאחור.
החושך הזה מזמין "ניקיון" מהציפיות הלא מציאותיות, הכעסים, הדפוסים הישנים, האמונות המגבילות ומאפשר לנו לפתוח דף חדש. שחר חדש 🌄..
ועכשיו באה השאלה הגדולה: אוקיי, אז יש חושך, ויש תהליך, ויש ניקוי. אבל מה עושים בינתיים? רק לחכות ⏳? לשבת בחושך ולקוות שיעבור?
התורה נותנת לנו תשובה מדהימה דווקא בליל הגאולה עצמו. בליל פסח מצרים, הקב"ה מצווה את בני ישראל איך לאכול את קורבן הפסח:
*"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה'"*
ראו איזה פלא 🌟
בני ישראל יושבים לסעודה, אבל הם חגורים. נעליהם ברגליהם. מקל בידם. מוכנים לצאת. והדבר המעניין הוא *שהם עדיין במצרים*.
הם עדיין עבדים מבחינה פורמלית ומעולם לא קיבלו תעודת שחרור 📜
הם עדיין תחת שלטון פרעה 👑 הם עדיין חיים בתפיסת עולם של עבדות.
הם עבדים בפועל אבל חולמים ומתנהגים גאולה 💫
*הם לא מחכים ש"יהיה מושלם" כדי להתחיל לצעוד.*
הם לא אומרים "כשנצא ממצרים, אז נהיה חגורים". לא.
*הם חגורים בגלות*. הם מתחילים לחיות את הגאולה עוד לפני שהיא מגיעה 🎯
וזהו אולי המסר הכי חשוב של הפרשה כולה 💎
*הגאולה לא מתחילה ברגע שיוצאים ממצרים. היא מתחילה ברגע שמחליטים לאכול חגורים* 🙏🏻
כי ברגע שאנחנו חגורים, אנחנו כבר בדרך החוצה, אנחנו בגאולה ✨
(שלומית וינברג)
*שבת שלום*🌿
---------------------------------------------------------------
לקריאה שבועית הצטרפו לערוץ...
https://whatsapp.com/channel/0029VbBQrUpK5cD9ZxGOCW3i
🪔 לע"נ
משה אשר אריה בן אסתר מלכה.
