27/09/2026
סיפור שחייבים לספר:
נכנסתי לדירה של אביתר ומזל טוב, זוג חרדי שחי בה כ־14 שנה וביקש את עזרתי במכירה.
כבר לפגישה הראשונה הגעתי עם נסח טאבו שהורדתי מראש. במהלך השיחה שאלתי את אביתר איפה החניה. הוא אמר שאין לו והוא חונה ברחוב. בדקתי שוב את הנסח וגיליתי חניה גדולה, מוצמדת לדירה ומתאימה לשני רכבים. אביתר כלל לא ידע שהיא שלו.
בהמשך התברר שהדירה התקבלה בירושה ושיש לו דירה נוספת. שאלתי אם הוא מתכנן להוריש אותה בעתיד לילדיו, והוא השיב שכן. הפניתי אותו לעורך דין שאני עובד איתו, כדי שיבחן את האפשרויות. לאחר הייעוץ והטיפול המשפטי, הדירה הועברה לילדיו.
המהלך הזה חסך למשפחה למעלה שמונה מאות אלף שקל בחבות מס.
אביתר רצה למכור את הדירה ב־1.4 מיליון שקל כדי לעבור לנתיבות ולהיות קרוב לרב שלו. אני חשבתי שהנכס שווה לפחות 1.7 מיליון וביקשתי לנסות למכור במחיר השוק.
בתוך כשבוע וחצי הגיעו שתי הצעות: 1.72 מיליון ממשקיע ו־1.69 מיליון ממשפחה דתית שרצתה לגור בנכס, כשההורים שלה גרים בסמוך.
הצגתי את שתי ההצעות ואמרתי לאביתר:
״כשהגעתי רצית למכור ב־1.4 מיליון. היום יש לך שתי הצעות סביב 1.7 מיליון. למשפחה הזו אין אפשרות להציע יותר, וביקשתם קונה שומר מצוות. למשקיע אוכל למצוא נכס אחר. אם אתם יכולים, תעשו מצווה ותעזרו להם לקנות את הבית.״
אביתר ומזל טוב בחרו במשפחה, ואני מצאתי למשקיע דירה אחרת.
כשלושה חודשים לאחר מכן מזל טוב התקשרה וביקשה שאגיע לנתיבות. אביתר עבר שבץ וביקש לראות אותי. כשהגעתי, הוא ביקש שאמכור גם את הדירה השנייה, כדי למנוע בעתיד מחלוקות בין הילדים.
יצאנו לדרך. הדירה השנייה נמכרה בתוך שלושה ימים.
הסיפור הזה מזכיר לי למה אני עושה את מה שאני עושה.
אני לא רואה אנשים כמספרים ולא נכסים רק כמחיר. אני רואה את האדם שמאחורי העסקה.
מבחינתי, תיווך הוא שליחות. אני עוזר לאנשים לקבל החלטות בעסקה אולי הכי משמעותית ויקרה בחייהם — ולמצוא את הדרך הנכונה עבורם ועבור המשפחה שלהם.
