אבינועם אדרי - תכנון מזון מדיניות / Avinoam edry - planning food policy

29/09/2024

היום אני מציג את המחקר שביצעתי עבור מכון יסודות בנושא חקלאות עירונית בכנס מחקרי עירוניות. במקור הכנס היה אמור להתקיים בחיפה לאחר שהוא בוטל שנה שעברה בעכבות המלחמה, אך בעכבות הלחימה בצפון הוחלט להעביר אותו לזום.

מי שנרשם לכנס מוזמן להצטרף לפאנל ב14:00 אשר יעסוק בשינוי אקלים ובריאות האדם. לצערי בעכבות ההנחיות של המארגנים אני לא יכול לשתף את קישור לזום אבל אם תהיה מספיק התעניינות אני אשקול להציג את מחקר בהרצאה נפרדת ופתוחה לציבור.

24/09/2024

הוועידה השנתית ה52 למדע וסביבה 🌿😀

מחר אני מדרים לבאר שבע שם, אני מתכננן להציג במסגרת תערוכת הפוסטרים את נייר המדיניות שחיברתי עבור מכון יסודות בנושא בטחון מזון וחקלאות עירונית.

לטובת אלו שלא יהיו בכנס אני מצרף קישור לפוסטר המסכם את הממצאים המרכזיים של הנייר מדיניות. מי שכן יהיה בכנס מזומן לקפוץ להגיד שלום

https://www.canva.com/design/DAGNRMuO1C0/sy-qwJMB-usYlAbeXnHIIw/view?utm_content=DAGNRMuO1C0&utm_campaign=designshare&utm_medium=link&utm_source=viewer

07/05/2024

🥁🥁🥁🥁

אז נייר המדיניות בנושא חקלאות עירונית ובטחון מזון שעבדתי עליו בשנה האחרונה סוף סוף יצא לאוויר העולם. השאלה המרכזית שניסיתי לתת עליה תשובה במסגרת המחקר הייתה האם חקלאות עירונית יכולה לתת מענה לבטחון מזון של ישראל?

התשובה הקצרה היא שלא

התשובה הארוכה היא שחקלאות עירונית יכולה לכל היותר לתת מענה ל5% מכלל התצרוכת של הירקות והפירות בישראל בתרחיש של פיתוח נרחב. שלמרות הכותרות בעיתונים אשר מבשרים על מות החקלאות הקונבנציונלית, אנחנו עדיין לא יכולים להחליף את העיבוד צמוד הקרקע במגדלים פורחים באוויר.

זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להשקיע בחקלאות עירונית , להפך אחד מן הממצאים מובהקים של המחקר הזה הוא המגוון הרחב של התועלות הנלוות של חקלאות עירונית קהילתית - מהגברת הצריכה של ירקות ופירות ועד לטיפול בפסולת אורגנית. דווקא הגינון הקהילתי אשר לעיתים נתפס כפחות "רציני" ביחס למיזמים של חקלאות עירונית מסחרית הוא בעל תועלות מובהקות בהרבה.

לסיום אני רוצה להודות לשלומית ארבל ועמית בן צור ממכון יסודות ששאלו אותי הרבה שאלות קשות במהלך הדרך.

מה היא חקלאות עירונית ומה יכולה להיות תרומתה לבטחון המזון של ישראל? | אבינועם אדרי

27/01/2024

היום שאחרי: על ערים מתכווצות, דטרויט וחקלאות עירונית

בחודשים האחרונים , בצל המלחמה ואירועי השבעה באוקטובר, החל להתפתח שיח נרחב בנושא השיקום העתידי של האזורים אשר נפגעו במהלך הלחימה. מתוכניות להוספה של ישובים חדשים ועד למגוון רחב של מסמכי מדיניות וכתבות שפורסמו בנושא העוסקים בהיבטים שונים של השיקום משיתוף תושבים ועד הטמעה של עקרונות חדשים לתכנון. אם זאת הנחת היסוד של השיח שהתרחש עד כה, היא ששיקום האזורים שנפגעו כולל בתוכו שיבה של התושבים שפונו ואף גידול של האזורים והערים שנפגעו במהלך הלחימה. אך ככל שלחימה מתמשכת ומשבר האמון בין הממשלה לאזרחים מתרחב, אין זה מופרח להניח שביום שאחרי רק חלק מן התושבים ישובו לבתיהם וכי אותם ערים ואזורים יחוו הגירה שלילית בלתי נמנעת.

כאשר אנחנו חושבים על פיתוח עירוני או אזורי, אנחנו חושבים באופן כמעט אוטומטי , על גידול דמוגרפי או פיזי של העיר. על תוספת של שכונות חדשות , בנייני משרדים, אנשים , חניות , כבישים וכיכרות תנועה עם פסלים מכוערים. גם אם הגידול לא כוללת תוספת של שטחים חדשים מחוץ לגבולות העיר הכיוון ברור , עוד אנשים, עוד עבודות, עוד תשתיות. אבל מה קורה כאשר אין ביקוש לעוד שטחי משרדים או בתים ? מה קורה שהאוכלוסייה של העיר מתכווצת באופן דרמטי ? והאם קיטון זה בהכרח דבר רע ?

אחת מן הערים אשר מנסה להתמודד עם שאלת הקיטון היא עיריית דטרויט, אשר בתקופת השיא שלה בשנות החמישים שיכנה יותר מ1.8 מיליון בני אדם בעוד היום מתגוררים בעיר כ620 אלף איש. הגורמים מאחורי תהליך הקיטון של העיר הם מורכבים, מירידת קרנה של תעשיית הרכב האמריקאית בשנות השבעים בעכבות עליית מחירי הנפט ועד לבעיות ניהוליות, אך התוצאה נותרה בעינה – יותר מדי עיר ביחס להיקף התושבים המתגוררים בה. לעודף העירוני הזה יש מגוון רחב של השלכות , מעלויות גבוהות של תחזוקה, למגוון השירותים העירוניים ועד לתחבורה הציבורית הנדרשת לשרת שכונות ריקות למחצה.

אחת מן האסטרטגיות העירונית אשר משמשות על מנת להתמודד עם בעיות אלו היא אסטרטגית "קיטון חכם"* אשר בליבה עומד התפיסה שבמקום לנהל קרב נואש להשיב את היקף האוכלוסייה לקדמותו, יש לראות בקיטון העירוני כהזמנות לתכנון מחדש של העיר תוך הסבה של שטחים נרחבים לשימושים אלטרנטיביים. תפיסה זו באה לידי ביטוי בתוכנית האסטרטגית של עיריית דטרויט אשר הגדירה חלקים נרחבים במרחב העירוני בתור אזורי נוף פרודוקטיביים אשר יכולים לשמש בתור שטחי חקלאות עירונית הכוללים חממות ומבני עזר עירוניים. מדיניות זו משתלבת במסגרת היוזמות הקיימות בתחום החקלאות העירונית בדטרויט אשר זכו לפרסום בשנים האחרונות.

אך האם זה באמת עובד בפועל? במסגרת מחקר משנת 2022, שבחן את הלאוור איסט סייט (Lower East Side) של דטרויט, נמצא שרק אחוז אחד מן השטח הפוטנציאלי לחקלאות עירונית באזור (חלקות פנויות) משמש בפועל ליצור חקלאי. המחקר בחן גם את הגידול של השטחים החקלאים לאורך זמן (בין 2010-2016) ומצא כי על אף שחל גידול משמעותי בהיקף השטחים החקלאיים (עליה של 89%), עדיין מדובר בהיקף שטחים קטן במיוחד העומד על 25 דונם בלבד (Newell et al, 2022). לשם השוואה בדטרויט יש בסביבות 51 קמ"ר של חלקות פנויות. אם זאת, חשוב לציין שהסבה של שטחים קיימים לשטחי חקלאות עירונית היא רק כלי המשמש את העירייה במסגרת מדיניות הקיטון החכם.

אנחנו עדיין בעיצומה של המערכה וקשה לחזות מה יהיו ההשלכות של אותה מערכה על הערים והישובים המפונים. אך אם יש משהו שהימים הקשים הללו לימדו אותנו הוא שאנחנו חייבים להרחיב את גבולות הדמיון שלנו בכל הנוגע לעתיד.

קישור לפוסט המקורי נמצא בתגובות👇

07/10/2023

כתבה סופר חשובה של מאיה דומן שפיטלניק על חקלאות עירונית , המגבלות שלה והאופן שבו היא בסופו של דבר כן יכולה לסייע לנו להגשים מגוון רחב של יעדים.

ואני גם תרמתי את חלקי לכתבה 😏.

נושא הביטחון התזונתי עולה מדי פעם לכותרות, לרוב כשמתפרסמים דו"חות ונתונים לגבי שיעורי העוני בישראל. באחרונה הוזכרה הסוגייה בדיון בבג"ץ, בעתירה שהגישו התנועה לאיכות ....

17/07/2023

כתבה חדשה שכתבתי למגזין שפת רחוב בנושא מדיניות מזון עירונית סוף סוף עולה לאוויר 🥳

מה הקשר בין מזון לעירוניות? לבריאות ולמשבר האקלים?
אבינועם אדרי בכתבה חדשה על מדיניות מזון עירונית ואיך זה קשור לכל אחת ואחד מאתנו.

בתמונה: חקלאות לצד עיר, קריית שמונה. צילום: מירב בטט

לינק לכתבה בתגובה הראשונה.

Avinoam Edry

17/07/2023

מה הקשר בין מזון לעירוניות? לבריאות ולמשבר האקלים?
אבינועם אדרי בכתבה חדשה על מדיניות מזון עירונית ואיך זה קשור לכל אחת ואחד מאתנו.

בתמונה: חקלאות לצד עיר, קריית שמונה. צילום: מירב בטט

לינק לכתבה בתגובה הראשונה.

Avinoam Edry

24/06/2023

כמה מזון אפשר לייצר בעיר ?

אחד מן הטיעונים החוזרים והנשנים בדבר חקלאות עירונית היא היכולת שלה להוות מקור משמעותי להספקה של תוצרת טרייה (פירות וירקות) עבור תושבי העיר. עם זאת, כאשר בוחנים את הפוטנציאל הזה בפועל התוצאות מראות הטיעון המקורי מתקשה להחזיק מים.

לא מדובר רק באמירה כללית, במהלך השנים נערכו מספר מחקרי היתכנות אשר ניסו לבחון בפועל את הפוטנציאל של חקלאות עירונית בתוך העיר. לדוגמא מחקר מקיף שנערך בניו יורק מצא שמימוש רחב של חקלאות עירונית מצליח לתת מענה ללא יותר 1.9 אחוז מהצריכה העירונית של ירקות ופירות . ככלל גם אם אתה לוקח בחשבון שטחים נוספים שלא נכללו בחישוב הראשוני , אתה עדיין מגיע לאחוזים נמוכים למדי.*

זה כמובן לא נכון בכל מקרה , בקליבלנד לדוגמא הפוטנציאל כבר מגיע ליותר מ50% בחלק מן התרחישים. אם זאת חשוב לזכור כי מדובר בער פרברית למדי אשר מתאפיינת בצפיפות אוכלוסייה נמוכה ועם ריבוי של שטחים וחלקות פנויות. לשם השוואה הצפיפות בפתח תקווה מגיעה ל7129 איש לקמ"ר לעומת 1746 איש בקליבלנד.

ככלל במרחבים עירוניים צפופים, הפוטנציאל של חקלאות עירונית כמקור משמעותי לאספקה של תוצרת טרייה הוא מצומצם יחסית.

ואתם לא ממש חייבים להסתמך על המילה שלי בנושא , מגוון דוחות שסקרו את התועלות של חקלאות עירונית בשנים האחרונות הגיעו לתוצאה דומה, מצוות חוקרים באוניברסיטת גון הופקינס שסקר מאות מאמרים ועד לפנאל מיוחד של האו"ם שדן בנושא.

היסטורית היו מקרים בהם חקלאות עירונית שימשה בעתות חירום כרשת ביטחון תזונתית נוספת. לדוגמא במקרה של גינות הניצחון שקודמו על ידי הממשל האמריקאי במלחמת העולם השנייה (מצרף למטה קישור לפוסט שכתבתי בנושא) או בסרייבו בתקופת המצור במהלך המלחמות בבלקן. אך אנחנו לא יכולים להסתמך מקרי קצה שאנחנו באים ליישם מדיניות בשגרה.

ושלא תבינו אותי לא נכון, אנחנו צריכים לקדם חקלאות עירונית, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה מהסיבות הנכונות.

בשביל עוד פוסטים אתם מוזמנים לבקר באתר שלי בקישור למטה 👇

*התחשיב הראשוני לקח את שטחי החלקות הפנויות אבל לא הכניסה במסגרת התחשיב את שטחי הגגות הפוטנציאלים (אבל הוא כן ספר אותם בנפרד)

Astee, Lim Yinghui, and Nirmal T. Kishnani. "Building integrated agriculture: Utilising rooftops for sustainable food crop cultivation in Singapore." Journal of Green Building 5.2 (2010): 105-113.
‏
Grewal, Sharanbir S., and Parwinder S. Grewal. "Can cities become self-reliant in food?." Cities 29.1 (2012): 1-11.
‏
Ackerman, Kubi, Eric Dahlgren, and Xiaoqi Xu. "Sustainable urban agriculture: Confirming viable scenarios for production." New York: NYSERDA (2013).
‏
International Resource Panel (2021). Urban Agriculture’s Potential to Advance Multiple Sustainability Goals: An International Resource Panel Think Piece. Ayuk, E.T., Ramaswami, A., Teixeira, I., Akpalu, W., Eckart, E., Ferreira, J., Kirti, D., and de Souza Leao, V. A think piece of the International Resource Panel. Nairobi: United Nations Environment Programme.

Santo, R., Palmer, A., & Kim, B. (2016). Vacant lots to vibrant plots: A review of the benefits and limitations of urban agriculture. Johns Hopkins Center for a Livable Future: Baltimore, MD, USA.‏