02/10/2020
מכירה מסחררת!
ביקור חטוף בדירה וחוזה שנערך ונחתם והכל באותו יום.. וגם על דמי התיווך ששולמו שעות לפני השלמת העיסקה..
מיומנו של מתווך
מעשה שכך היה.
בוקר קייצי. דירת 2 חדרים ואולי קצת יותר.. הרוסה בקומה השלישית והאחרונה ברחוב הירדן סמוך לרחוב הירקון. חדר המדרגות היה מטופח וניכר שעבר צביעה לא מזמן, אבל הדירה.. כמו לאחר הפגזה.
משקופי הדלתות נעקרו וחלקם שבורים, חתיכות בטון שנפלו מהתקרה חשפו ברזלים חלודים ומתפוררים. קורות הבטון נאנקות תחת הזמן שחלף מאז ראו טיח לראשונה וזה קרה בשנות ה40 של המאה הקודמת. גם מהעמודים בדירה (שעוברים בכל הקומות) מבצבצים ברזלים מתפוררים מיושן וזה כבר סימן טראגי נוסף למצב העגום שבו נמצאת הדירה.
שנינו, שותפי למשרד ואני, מחכים לקונים בדירה שנראית כאילו נלקחה מסצנה של הפצצה במלחמת העולם השניה ומאז נשכחה.. ואנחנו, אנחנו לא ממש בטוחים מה אנחנו עושים בדירה הלא אטרקטיבית הזאת. עם הרבה דמיון ותעוזה, ניתר לראות את הפוטנציאל הגלום בדירה, אבל מי יראה את זה עם כל האנדרלמוסיה ששוררת בדירה? בעודנו מסתובבים בדירה ההרוסה, אנחנו מקפידים לפזול לכיוון התקרה על מנת לא להיות מופתעים מחתיכת בטון ותיקה שאולי תנשור לנו על הראש בפתאומיות ותסיים את הביקור.
גושי הבטון והטיח שנפלו מהתקרה שברו גם את הבלטות. הקירות מקולפים מטיח ולבנים מסיליקט של פעם מציצים בין טלאי הטיח המתפורר. החלונות בחלקם ללא מסגרות, האמבטיה והאסלה שבורים וירוקים, הכיור במטבח חסר ורק צינור חלוד שיוצא מהקיר מסגיר את מיקומו ההיסטורי. דירה מסוכנת למתווכים וקונים.. בפעם הבאה כשאבוא לדירה חשבתי לעצמי, אכנס לאוירה.. קסדה על הראש ונעלי צבא ישפרו את ההרגשה הקרבית.
הקונים הגיחו, בעל ואשה, זוג שמנמנים נחמד בסביבות ה50 לחייהם.
אני מבחין שעל פרק היד של כל אחד מהם שעון קרטייה. הזוג לבוש ברישול מה ואני מן הסתם מניח שהשעונים מזוייפים והמחיר הנמוך של הדירה ההרוסה תואם את הסיטואציה.
עוברת לי המחשבה בראש שכנראה תהיה עוד פגישה "עקרה" כמו רוב רובן של הפגישות ויעידו המתווכים שהפגישות הרבות שאינן מניבות עיסקה הן חלק מהעבודה ולא ניתן להימנע מכך.
יש הפתעות!
הבעל מסתובב חופשי בדירה, מציץ מהחלונות הלא מזוגגים, דוחף לבנים עם הרגל, מקפץ קלות כמו בקלאס ונראה שהוא נהנה בינתיים. אשתו לא מצטרפת לקלאס ועומדת לצידנו.
לאחר 5 דקות בלבד, מכריז הבעל שהוא רוצה לקנות את הדירה ועכשיו!
שותפי ואני מתבוננים אחד בשני, לא מאמינים למשמע אזנינו. במה זכינו? מי ירצה לקנות דירה הרוסה לאחר 5 דקות בלבד? המחיר אמנם היה זול כמובן, אבל עלויות השיפוץ התקרבו לעלות בניית דירה חדשה מהיסוד. זה קרה מהר מידי, הפתעה מארץ ההפתעות!
התעשתנו וזרמנו. ירדנו כולנו למטה והקונה ביקש שאצטרף אליו ואילו שותפי התבקש להצטרף לאישתו וכך ניסע ונפגש במשרד. אני מדדה אחר הבעל ומגיעים לג'יפ מרצדס שחונה חצי על הכביש חצי על המדרכה. פשש.. חשבתי, תפסנו כריש.
שעון הקרטייה שעל פרק ידו הפך לפתע פתאום לאמיתי.
הגענו למשרד שהיה ממוקם באותה תקופה ברחוב ארלוזורוב. גם האשה הגיחה ברכב הפרטי שלה עם השותף שהבין עניין ושמר על פסון נמוך.
עכשיו הארועים החלו להתגלגל במהירות. תחת הלחץ של הזוג, טלפנו לבעלים שהיה חיפאי ושיגענו אותו בכל דרך אפשרית לעזוב את עיסוקיו מיד ולשים פעמיו לתל אביב.
אשכרה הבחור הגיע מהר. עוד בדרכו מחיפה למשרדנו בתל אביב, ערכנו מרתון שיחות איתו ועם עורכי הדין של הצדדים. בניהולו של הקונה החלה להיכתב הטיוטה להסכם המכר. המשרד היה כמרקחה. טלפונים, הסברים, עצבים וחיוכים, קפה ותופינים זרמו כל העת.. הקונה לא איפשר לשותפי ולי לצאת את מפתן הדלת במהלך השעות הבאות כאילו חשש שאם נצא, נברח וכבר לא נחזור בשל הטרוף שאחז במשרד. לעיתים, כשרצינו לגשת לשרותים, אישתו חסמה את הדלת ורצתה לדעת לאן פנינו מועדות. שני מתווכים נוספים שעבדו במשרד קלטו את השיגעון ונרתמו למאמץ.
השעות חלפו והעיסקה קרמה עור וגידים עד שלפתע, מתוך חוכמת חיים או רגע של חולשה, שלף הקונה פנקס צ'קים, מילא צ'ק, אישתו גם חתמה והצ'ק עבר לידי. וואו.. העיסקה טרם בשלה ובטח לא נחתמה ודמי התיווך המלאים כבר ביד! שמתי את הצ'ק בנון - שלנטיות במגירה, כאילו ברור מאליו לקבל את חלקנו לפני שנחתמה העיסקה..
חוחים וחיוכים, פתאום הכל הפך קליל.. מכירים את זה?
אחריתם של דברים.
המוכר עלה על ריכבו ודהר בחזרה לחיפה למשרד שמייצג אותו. עורך הדין של זוג הקונים הגיע מראשון לציון למשרד. שלושתם עלו לג'יפ המרצדס ודהרו לחיפה, למשרדו של עורך דינו של המוכר. שם נקבעה החתימה.
בערב מאוחר, קיבלתי מהקונים טלפון של אושר, העיסקה נחתמה בשעה טובה!
פשש.. חשבתי, לו כל העיסקאות היו נחתמות בו ביום..
מסתבר שאם נורא רוצים וגם הכוכבים מסתדרים בשמיים, אז ניתן לראות דירה, לערוך הסכם ולחתום עליו והכל באותו יום.
