25/09/2026
אי אפשר למחוק ילדה | פרק 34 — אין לך סיכוי.
כבר ביולי 2025 התחלתי להתכתב עם יוני.
יוני לא היה מכר רחוק של טמיר. בתקופה שבה טמיר ואני היינו יחד, הוא היה הבוס שלו, השותף שלו ואדם קרוב מאוד לחייו המקצועיים. טמיר עבד במשך תקופה מביתם של יוני וגלית, ניהל עבור יוני עניינים משפטיים בארצות הברית וטיפל גם בעניינים הקשורים למשק הבית שלהם. בהמשך הם פתחו חברות ועברו לעבוד ממשרד.
גם אני הכרתי את יוני ואת גלית. הם הכירו אותי ואת מערכת היחסים שלי עם טמיר, ופגישות עבודה התקיימו גם בבית שבו טמיר ואני גרנו.
יוני היה חבר טוב של גיא פורת, והוא זה שחיבר בין גיא לטמיר.
ב־6 באוגוסט, ביום ההולדת של ליבי, יוני התקשר אליי. לא עניתי.
למחרת כתבתי לו:
״ראיתי שהתקשרת אתמול — ביום ההולדת של ליבי.״
בהמשך אותה התכתבות הבהרתי שאני לא מחכה לשיחה ולא מצפה לקשר. כתבתי שפניתי כדי להבהיר קו, לא כדי לבקש דבר.
ב־8 באוגוסט יוני כתב לי:
״אני מבין שעכשיו שטמיר מיליונר את רוצה לקבל יותר וזה בסדר. אבל את נובחת על העץ הלא נכון.״
הוא הוסיף שהוא לא מתקשר בהודעות ושינסה להתקשר באותו יום.
באותו ערב נוצר בינינו קשר, ולקחתי מונית לאזור בסיס צבאי מרוחק כדי לפגוש אותו.
הפגישה התקיימה מחוץ לבסיס. גם הדרך חזרה הייתה במונית, והנסיעה עלתה לי הון.
באותה תקופה כבר היו מאחוריי חודשים של ניסיונות להבין מה קורה סביבי: מכתבים שנשלחו אליי לכאורה בשם עורך דין, ניסיונות לברר מי באמת מייצג את טמיר, שאלות על כסף, אחריות ועל הקשר של טמיר ומשפחתו עם ליבי.
כבר הייתה לי תביעה מוכנה.
בתחילת הפגישה יוני סיפר לי שבעבר עשה, לדבריו, כל מה שיכול היה כדי לעזור לטמיר: נתן לו עבודה ושכר עבורו דירה.
את הפרט על הדירה לא ידעתי בזמן שחייתי עם טמיר.
גרנו אז בדירת חדר קטנה. כשהתפנתה לידנו דירה גדולה יותר, הצעתי שנעבור ושאני אשלם את ההפרש. טמיר סירב בתוקף ואמר שהדירה שלנו היא ״המזל שלנו״.
אחרי מה שיוני סיפר לי עלתה אצלי אפשרות אחרת: אם אכן הוא היה זה ששכר עבור טמיר את הדירה, אולי זו הייתה הסיבה שטמיר התעקש שלא נעבור.
בהמשך יוני אמר לי שטמיר גאון.
עניתי לו:
״טמיר לא גאון. אתה לא יודע איזה שטויות הוא עושה. אין לו אפילו גרסה הגיונית. הוא שותק כי אין לו מה לומר.״
יוני אמר שלטמיר יש עורך דין.
אמרתי לו:
״אין לו עורך דין, יוני.״
כבר היו מאחוריי חודשים של התכתבויות שנשלחו אליי לכאורה בשם עורך דין וניסיונות לברר מי באמת מייצג את טמיר.
במהלך הפגישה יוני ניסה כמה פעמים לקבל ממני את פרטי עורך הדין שלי ואמר שמידע נוסף ימסור רק לעורך דין מטעמי.
אמרתי לו שאין לי עורך דין ושבשלב הזה אין לי סיבה לקחת אחד. אם הוא רוצה שאקח עורך דין כדי שיוכל למסור לו מידע — הוא מוזמן לממן אותו.
יוני אמר שאין לו כסף. הוא ממש הציג לי תמונה שהוא חסר כל היום בגלל טמיר. לתמונה הזאת אני לא האמנתי לרגע.
אמרתי לו שכאשר באמת אצטרך שוב עורך דין, יש בנקים שייתנו לי הלוואה.
שאלתי אותו גם על החברה שהייתה לו עם טמיר.
בעבר עבור הסכם המזונות והאבהות, כבר שאלתי את טמיר מה קרה לשותפות הזאת. טמיר אמר לי באמצעות אחותו, שלא היה לחברה שום ערך או שווי.
מיוני קיבלתי תמונה אחרת.
לדבריו, החברה הייתה בהפסדים גדולים, ובהמשך טמיר ושותף נוסף קנו אותה וכיסו את ההפסדים.
על אותה שאלה קיבלתי שתי תמונות שונות לחלוטין.
בשלב מאוחר יותר בפגישה, אחרי ששאלתי את יוני כמה פעמים על מצבו הכלכלי של טמיר, הוא העריך שלטמיר יש בין 15 ל־20 מיליון שקלים, המוחזקים לדבריו בחברות שונות בחו״ל.
אבל לצד המספר הזה הגיע גם מסר:
״אין לך סיכוי להוציא ממנו כסף.״
יוני סיפר שגם הוא עצמו, לדבריו, כבר התייאש מכסף שטמיר חייב לו.
עניתי לו שלא מעניין אותי לקחת לטמיר את החברות שלו ולא מעניין אותי איפה הן נמצאות.
מצדי שייקח משכנתא.
לקראת סוף הפגישה יוני מסר לי שם של אדם שהציג כשותפו של טמיר ושמות של חברות שלדבריו קשורות לפעילות העסקית שלו.
הוא כיוון אותי לשם.
חזרתי הביתה והתחלתי לבדוק.
האדם שיוני הציג כשותפו של טמיר כבר היה חבר שלי בפייסבוק — במשך שנים.
לא הצלחתי למצוא שהוא קיים כאדם אמיתי באופן שהתיישב עם מה שסופר לי עליו.
הגילוי הזה גרם לי לבדוק גם את רשימת החברים שלי, ושם מצאתי דברים נוספים שעוררו אצלי שאלות רבות לגבי פרופילים שהיו מחוברים אליי במשך שנים.
כתבתי על כך גם לטמיר. הוא לא הגיב.
אבל זה כבר סיפור לפרק אחר.
בשלב הזה הסתכלתי מחדש על הדברים שנאמרו לי בפגישה.
מבחינתי, זה כבר לא נראה כמו פגישה שנועדה למסור לי מידע.
זה נראה כמו ניסיון לכוון אותי.
והמסקנה שלי הייתה שהפגישה הזאת לא הייתה מקרית ולא התקיימה בחלל ריק.
מבחינתי, היא הייתה מתואמת.
כבר למחרת, 9 באוגוסט 2025, כתבתי ליוני:
״פגישתנו ביום שישי בערב, אתמול — 8/8/2025, מהווה בעיניי הונאה חמורה ומכוונת.״
כתבתי שהגעתי לפגישה מתוך הבנה שאני עומדת לקבל מידע חשוב שיכול לסייע לי בתוך הסיפור של ליבי, טמיר ומשפחתו, ושמבחינתי במקום מידע אמיתי נעשה ניסיון להטעות אותי ולהסיט אותי מהדרך שבה פעלתי.
דרשתי ממנו להחזיר לי את הוצאות הנסיעה והבהרתי שכל פנייה עתידית אליי תהיה בכתב בלבד.
גם לטמיר כתבתי את הדברים.
לא קיבלתי החזר מאף אחד מהם וגם לא תגובה.
נשארתי עם מה שאני יודעת, עם הנתיבים שאני מכירה ועם הדרישה שלי מטמיר לקחת אחריות.
חודשים אחר כך התחלתי לכתוב את הסדרה הזאת.
והיום אני נזכרת במה שאמרתי ליוני באותו ערב:
״אין לך מושג כמה כוח יש לי.״
אז עוד לא הייתה ״אי אפשר למחוק ילדה״.
היום יש.
אי אפשר למחוק ילדה.
קרן נעה פויכטונגר
