21/10/2026
מלכודת המזומן,
אחד המניעים השקטים אך המרכזיים ברצון של ממשלות ובנקים מרכזיים לצמצם או לבטל את השימוש במזומן הוא השחיקה המתמדת בערך המטבעות פיאט (אינפלציה ואובדן כוח קנייה)
כשערך המטבע נשחק, צריך יותר שטרות ומטבעות כדי לרכוש את אותם מוצרים בסיסיים.
ככל שהמחירים עולים, המדינה נאלצת להדפיס כמויות גדלות והולכות של שטרות.
הדפסה, אבטחה, השינוע במשיכות כספומט והספירה של נפח מסיבי כזה של נייר עולים למשק מיליארדים.
מדיניות מוניטרית של בנקים מרכזיים מתמודדת עם מגבלה פיננסית ידועה בשם Zero Lower Bound (רצפת הריבית האפסית).
כשבנק מרכזי רוצה לתמרץ את הכלכלה או להתמודד עם דיפלקציה/מיתון, הוא עשוי להטיל ריבית שלילית (כלומר: קנס על החזקת כסף בבנק, כדי לעודד אנשים לבזבז או להשקיע).
אם קיים מזומן פיזי, הציבור פשוט ימשוך את הכסף מהבנק וישמור אותו "מתחת לבלטה" כדי להימנע מהקנס.
ביטול המזומן מאפשר לבנק המרכזי לשחוק את כסף האזרחים ישירות בתוך המערכת הבנקאית באמצעות ריבית שלילית, מבלי שיהיה לציבור "מקלט" פיזי לברוח אליו.
ככל שהציבור מבין שמטבע הפיאט מאבד מערכו, חלק מתחיל להשתמש במזומן לעסקאות לא מדווחות (הון שחור) כדי "לתקן" את אובדן הערך באמצעות הימנעות ממס.
חלק אחר עובר לנכסים אלטרנטיביים כמו מטבעות דיגיטליים או זהב.
בתגובה, הרשויות שואפות להגביר את הפיקוח והמעקב על כל ערוצי התשלום, וביטול המזומן הוא הדרך האפקטיבית ביותר לסגור את הצינור האנונימי.