11/25/2023
[נכתב ב22.4.23]
LEARN THE JOB, BY DOING THE JOB
(משפט מ״סמוך על סול״)
הי, אני בוגר מחזור פברואר 23 של רפי, שבתכל׳ס, עוד לא הסתיים. אתמול נסגרה העסקה הראשונה שלי.
אף פעם לא היה לי רכוש, מלבד מכונית.
אמא שלי גידלה אותי תוך כדי הישרדות כלכלית, ולא יכלה לתת לי חומרית הרבה מלבד אהבה וערכים. אין צורך להוסיף שחינוך כלכלי לא היה בבית.
שנים לא התקדמתי כלכלית לשום מקום. למדתי פסיכותרפיה גופנית, אבל הבנתי שאין בזה עתיד כלכלי למרות שזה עושה לי טוב, אז עזבתי ונכנסתי להייטק, התקדמתי בזכות הכישורים שלי והרבה השקעה ולמידה עצמית.
עכשיו אני מרוויח סביר אולי אבל כלום לא נשאר אחרי יוקר המחייה המטורף.
אבל האמת היא יותר פשוטה- לא התנהלתי נכון כלכלית. לא בגלל שאני לא יכול, אלא זה פשוט לא היה מספיק בפוקוס שלי אף פעם.
אבל ברגע שהבנתי את זה, זה כבר נכנס חזק לפוקוס שלי. הבנתי שאני חייב לזוז ולעשות, אחרת עוד כמה שנים יכולות הבחירה שלי תצטמצם עוד יותר עוד יותר- כי מי שלא מתקדם- בעצם הולך אחורה.
תמיד רציתי להיות עצמאי, והיו לי מלא רעיונות, אבל אף פעם לא עשיתי את הצעד.
דוד שלי בעל הניסיון אמר לי: ״פשוט תפתח את הראש ולאט לאט דברים יגיעו״. אז כך עשיתי.
ניסיתי כל מיני דברים אבל שום דבר עדיין לא תפס אותי חזק.
ויש את העניין הזה של דירה בארץ, שכולנו יודעים שמי שלא עלה על הרכבת לפני כמה שנים עם עליית המחירים, הרכבת רק מתרחקת ממנו יותר ויותר.
בדקתי מה הסיכוי שלי לקנות דירה עם איזשהי הלוואה, בארץ בטוח שלא, אולי בפורטוגל, שיהיה לאן לברוח אם המדינה תתפרק, אבל מלבד לקבל כמה אספרסו באיזה משרד נוצץ, הבנתי שאין לי שום דרך לבחון את העסקאות הללו עד שלא אבין את זה בעצמי.
ואז קפץ לי פרסום על לימודי נדלן בארה״ב דרך חברה מסוימת. צפיתי באיזה וובינר של שעה וחצי, לקחתי את כל מה שנאמר שם ופירקתי לגורמים- ווואלה- זה עשה שכל. רק מה, בשבילי זה היה קצת יותר מדי עטוף באריזה מנצנצת ושיווקית ולא התחברתי.
אז חבר אמר לי, תמשיך לחפש, אולי יש עוד קורסים. אז חיפשתי ומצאתי את הקורס של רפי מזרחי. זה הרגיש לי מתאים ובגובה העיניים, ותוך יום נרשמתי. ולמחרת כבר פתחו לי את השיעורים.
משם, אני כבר לא עוצר.
הקורס פותח לך את הדלת, אבל את/ה חייב/ת להיכנס בעצמך.
אם הייתי צריך להצביע על מה הכי קידם אותי, בחודשיים הללו, היו אלא שני דברים:
1. כל הזמן להיות בעשייה. כל יום עוד קצת ועוד קצת. לא לפחד להיות באי וודאות.
2. להיעזר כל הזמן בקהילה העסקית המדהימה של דיל מייקר שצמחה לה מסביב.
יש בקהילת הדיל מייקר תרבות של עזרה הדדית שלא רואים הרבה.
זה מדהים וקצת overwhelming כמה הדרך מקצה לקצה של כל עסקה מורכבת מכל כך הרבה שלבים, וכל שלב מורכב מכמה תתי- שלבים.
זה ממש ללמוד מקצוע! מי שחושב אחרת- שלא ייכנס לזה.
כל חוליה כזו דורשת למידה גדולה, תוך כדי תנועה (ראה כותרת...) ולוקחת ימבה זמן, בטח ובטח בפעם הראשונה:
משלבי בחירת האזור ולמידת השכונות דרך עבודה עם סוכנים, וזה ששרפתי כמה סוכנים עד שהבנתי איך נכון יותר להתנהל איתם בהצעות במרקט, פיתוח סיזיפי של קשרים עם הולסיילרים לאוף מרקט, בניית קשרים עם הבוטס, ועד למשחק הקטן שיש בכל פעם שמגישים הצעה.
הבנת המשמעויות של כל אסטרטגיה.ניתוח עסקה, שווי בית, למידת השכונות והפוקטים לעומק, שכירויות, הערכת שיפוץ ראשונית. לדעת מה שמים במספרים, איך מחשבים, ומה המשמעויות של מה אני רואה מול העיניים, וכמובן להבין מה יכולים להיות הסיכונים.
אדמיניסטרציות מרובות כמו פתיחת LLC, EIN, חשבון בנק, איך מעבירים כספים, הלוואות בארץ כדי שיהיה כסף לעסקה, איך משלמים לבעלי מקצוע.
וכשהצעה מתקבלת, המו״מ על המחיר, בדיקת הבית, הערכת שיפוץ ובניית SOW, מציאת קבלן והתקשורת איתו, העבודה מול חברת הטייטל, מול הלנדרים, וכל מיני ״קטנות״ כמו איך מגישים בקשה למשכנתא. גם בסגירה עצמה, ביטוח דירה, איך חותמים בכלל מרחוק, כל מיני חישובי אחרונים ומלא מסמכים.
המון, המון, המון שלבים.
וזו עדיין רק מחצית הדרך מקצה לקצה של עסקה- יש עוד שיפוץ וניהול הנכס.
בדרך למדתי לא מעט על עצמי. שאני אשכרה אוהב להיות מחוץ לאזור הנוחות שלי, שיש בזה לא מעט ריגוש וקצת משחק, ללמוד לסמוך על אחרים ולהיעזר באחרים, אבל שבסוף זה אני מול המראה לבד.
וגם הבנתי שיש בדרך הזו את מה שחיפשתי מלכתחילה- תקווה אישית ואופק כלכלי.
בהצלחה לכולם.
בתמונות: הדופלקס ב.
Cleveland Heights, Ohio